תשע עובדות מפתיעות על ההפטרות

הנה כמה פרטי טריוויה מפתיעים על ההפטרות שלא כולם יודעים. ליקטתי את כל העובדות הנ”ל מתוך מקומות שונים בספר.

כבוד גדול?

כיום עלייה למפטיר והפטרה נחשבת לכיבוד גדול. מכבדים בכך נער בר מצווה, אורח חשוב, חתן וכו’. אולם למעשה, זו העלייה הכי פחות מכובדת. את עליית המפטיר הוסיפו כדי שהעולה להפטרה, בכל זאת יעלה גם לקריאה כלשהי בתורה, שכמובן חשובה מההפטרה בנביא. אך בכל מקרה מאחר שמצוות הקריאה בתורה הושלמה עוד לפני המפטיר וההפטרה, זו עלייה נוספת, שאינה לצורך המצווה ולכן “מכובדת” פחות מכל היתר.

מתי התחילו לקרוא את ההפטרות?

לא ממש יודעים, אבל נראה שכאשר היוונים גזרו שלא לקרוא בתורה בציבור, היה עדיין מותר לקרוא בספרי הנביאים שנחשבו ספרי מוסר וחכמה, ולא ספרי דת. לכן גם נבחרו הפטרות שמזכירות את הפרשה כדי שהקוראים ייזכרו מה היו צריכים לקרוא באותה שבת

תקראו מה שאתם רוצים

פרט להפטרות החגים המפורטות בתלמוד, אין קביעה מוחלטת לגבי ההפטרות ובעבר כל קהילה הפטירה לפי בחירתה, ובלבד שתהיה זיקה כלשהי לפרשה, עם השנים ובעיקר לאחר המצאת הדפוס והדפסה של חומשים התקבעו הנוסחים לנוסחים המוכרים כיום, למרות שגם בהם יש הבדלים שונים בין העדות

נפוצות ונדירות

יש הפטרות שקוראים כל שנה אפילו פעמיים, למשל הפטרת חנוכה שהיא גם הפטרת פרשת בהעלותך.. לעומת זאת יש הרבה הפטרות שנדחות מפני הפטרות מיוחדות כגון הפטרת ראש חודש, או שבת זכור. השנה (התשפ”א) קראנו את הפטרת מקץ שהיא הפטרה נדירה שכמעט תמיד נדחית מפני הפטרת חנוכה, אבל אפילו היא אינה הכי נדירה

הכי נדירה

ההפטרה הכי נדירה היא הפטרת אחרי-מות. זו הפטרת תוכחה קשה ולכן כאשר פרשות אחרי מות וקדושים מחוברות ונקראות ביחד, יקראו רק את הפטרת פרשת קדושים, וכאשר הן נפרדות כמעט תלמיד אחת מהן תידחה בגלל ראש חודש, וגם אז יקראו את הפטרת קדושים, גם אם זה בשבת אחרי מות. רק כאשר קוראים בשתי השבתות הפטרות רגילות יקראו את שתיהן. לאחרונה זה קרת בשנת התשנ”ז (1997) והפעם הבאה שזה יקרה תהיה בשנת התשפ”ד (2024).

ארוכות וקצרות

ההפטרה הכי קצרה היא הפטרת פרשת קדושים לפי מנהג אשכנז, תשעה פסוקים בלבד. הפטרת כי תצא לכל המנהגים היא בת 10 פסוקים בלבד. הפטרת פרשת בשלח היא הארוכה ביותר עם 53 פסוקים. היא אפילו ארוכה יותר מהפטרת מנחה של יום הכיפורים שהיא כל ספר יונה.

אחת אחרי השנייה

בתורה קוראים את הפרשות לפי הסדר וממשיכים כל שבת מאיפה שהפסקנו בשבת שעברה. ההפטרות מפוזרות בין הנביאים אבל יש זוג אחד של הפטרות רצופות. אלו הן הפטרות הפרשות מטות ומסעי (או פנחס ומטות מסעי המחוברות) ששתיהן בתחילת ספר ירמיהו והשנייה מהווה המשך ישיר לראשונה. גם הפטרות פרשות ויקהל ופקודי רצופות, אבל אין שום שנה בהן קוראים את שתיהן.

ישעיהו בראש

ההפטרות הן מכל ספרי הנביאים, אולם כמעט רבע מההפטרות הן מספר ישעיהו שמוביל בפער גדול על השאר. למעלה מעשרים הפטרות, בצירוף של מנהגי כל העדות, הן מספר ישעיהו. ספרי יהושע ושופטים סוגרים את הטבלה כאשר מכל אחד מהם קוראים בסך הכל 3 הפטרות.

ראשונים, אחרונים ומלאים

בששה מתוך ספרי הנביאים, הפרק הראשון הוא הפטרה כלשהי: יהושע (שמחת תורה), שמואל (ראש השנה) מלכים (ויחי) ישעיהו (דברים) ירמיהו (מטות) יחזקאל (שבועות). בשני ספרים, הפרק האחרון הוא ההפטרה. ישעיהו (ראש חודש) ותרי-עשר (שבת הגדול). ספר תריעשר עצמו מורכב משנים עשר נביאים, מתוכם 3 נביאים כלל לא מופעים בהפטרות והם נחום צפניה וחגי. שני ספרים מתוך תריעשר נקראים במלואם, ספר יונה (יום הכיפורים) וספר עובדיה (וישלח)

רוצים עוד? הכנו לכם חידון מיוחד על ההפטרות, מוזמנים לענות!

תשע עובדות מפתיעות על ההפטרות
Scroll to top