הפטרה לעניין – מסע בעקבות הנביאים
הספר הכולל פירוש וביאור לכל ההפטרות
השבת שלפני פסח מכונה “שבת הגדול” ומספר טעמים בדבר אך העיקרי בהם הוא אזכור יום ה’ הגדול בהפטרת הפרשה. טעם זה מעורר את בעיית הביצה והתרנגולת, מה קדם למה, כינוי השבת בשם זו או בחירת ההפטרה? כדרכנו ננסה למצוא קשר עמוק יותר שיראה שההפטרה נבחרה מסיבות שאינן רק דמיון מילים. בשונה משבתות של חגים וארבע […]
ההפטרה של חג הפסח היא בספר יהושע פרק ה’ אולם יש הנוהגים להקדים כמה פסוקים מפרק ג’. הפסוקים בפרק ג’ הם סוג של הקדמה. לא כולם אומרים אותם. הם נאמרים בעיתוי של ערב חציית הירדן. הוספתם משרתת כמה מטרות: השוואה ברורה בין יהושע למשה. השלמת המעגל של משה המוציא ממצרים ויהושע המכניס לארץ ישראל ואולי […]
הפטרת פרשת האזינו זהה להפטרת שביעי של פסח והיא שירת דוד המובאת בשמואל ב’ פרק כ”ב. שתי שירות גדולות יש בתורה ושתי שירות גדולות יש בנביא, במאמר זה נבחן גם את בחירת שירת דוד כמתאימה לשירת האזינו וגם מדוע נבחרה שירה זו על פני שירת דבורה (שהיא הפטרת פרשת בשלח) לחג שביעי של פסח. לשירה […]
הפטרת פרשת שמיני היא בספר שמואל ב’ פרק ו’ וחלק מפרק ז’ (למנהג אשכנז). ההפטרה היא אחת מההפטרות הארוכות. א וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת-כָּל-בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אָלֶף:ב וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹקים אֲשֶׁר-נִקְרָא שֵׁם שֵׁם ה’ צְבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו: ארון ה’ נמצא כבר שנים רבות בבית […]
הפטרת פרשת תזריע היא במלכים ב’ פרק ד’ מ”ב ועד פסוק י”ט בפרק ה’ ועוסקת בנביא אלישע אליו התוודענו מעט בהפטרה לפרשת וירא. שלושת הפסוקים הראשונים מהווים הקדמה. רק לקראת סוף קריאת ההפטרה נבין את נחיצותם של פסוקים אלו. מב וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא- לְאִישׁ הָאֱלֹקים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים-לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ וַיֹּאמֶר תֵּן […]
הפטרת פרשת מצורע היא במלכים ב’ פרק ז’ מפסוק ד’ ועד סוף הפרק. המצב בשומרון קשה ביותר. העיר במצור והרעב כבד. אין מה לאכול. הנה כך מתואר המצב (בפרק ו’): “כה וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ-חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב (חִרְייוֹנִים) [דִּבְיוֹנִים] בַּחֲמִשָּׁה-כָסֶף:” שימו לב לצורת הכתיב והקרי. הכתיב – […]
“רבי אליעזר אומר אין מפטירים בהודע את ירושלים” (מסכת מגילה פרק ד’ משנה י’).דבריו של רבי אליעזר מתייחסים לפרק ט”ז בספר יחזקאל הנפתח בפסוק זה ודעתו התקבלה באופן חלקי. רק מנהג תימן הוא לקרוא פרק זה כהפטרה לפרשת שמות עליה עמדנו בעבר. הפטרת פרשת אחרי מות היא הפטרת “הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט” בספר יחזקאל פרק כ”ב וגם […]
בהפטרת פרשת קדושים מנהגים שונים בעדות ישראל. מנהג אשכנז לקרוא את סיום ספר עמוס פרק ט’ מפסוק ז’ זוהי נבואת נחמה לבני ישראל. ז הֲלוֹא כִבְנֵי- כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם-ה’ הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר וַאֲרָם מִקִּיר: האם הביטוי בני כשיים הוא כינוי חיבה או כינוי גנאי? כנראה שכינוי גנאי. כוש […]
הרבנות הראשית לישראל רצתה לשוות ליום העצמאות מעמד חגיגי ולכן תיקנה תקנות לנוסח תפילה ייחודי. ביום העצמאות אומרים הלל (מנהגים שונים האם להגיד בבוקר או בערב, בברכה או בלי), וכמו כן יש הפטרה ליום העצמאות וזאת למרות שאין קריאה בתורה (אלא אם יום העצמאות ביום חמישי, אבל אז הקריאה היא רגילה בהתאם לפרשת השבוע ואינה […]
הפטרת פרשת אמור היא בספר יחזקאל פרק מ”ד מפסוק טו ועד סוף הפרק. הקדמה להפטרה פרקי הסיום של ספר יחזקאל עוסקים במעין סיור מאורגן שעושה לו הקב”ה במקדש בתוספות נבואות על בית המקדש העתידי. כתבנו כבר בעבר (הפטרת שבת החודש) על כך שסדרי העבודה בספר יחזקאל שונים מאוד מהכתוב בתורה ולא נהגו בבית שני. בתחילת […]
